top of page
חישבו על הכלב המלקק את הרגל הפצועה...על עצמכם, כשמכניסים את האצבע שנחתכה ישר לפה.
לרוק פעילות אנטי-פיברינוליטית - כלומר הוא עוזר לשמור על קריש הדם שנוצר בעקבות
הדימום והפציעה, והרי קריש הדם - הוא האחראי על רפוי הפצע בהתחלה, עד להיווצרות הגלד.
הרכב הרוק, רמת החומציות שלו, וכמות הרוק המופרשת, כמו גם הרכב המינרלים - משפיעה
על מצב הריריות, שווי משקל בין אוכלוסיות של חיידקים הנחשבים "פלורה טבעית", לבין
חיידקים ופטריות הנחשבים פתוגניים )כלומר גורמי מחלות(.

 

כתוספת לשלוש הבלוטות הזוגיות הגדולות, ישנן מאות בלוטות קטנות הממוקמות ברירית הפה,בשפה,בלחי,בלשון, ובחיך.
תפקיד הרוק, לסכך ולהרטיב את ריריות הפה, ומע' העיכול העליונה, להרטיב את המזון ולעזור בהפיכתו לעיסה הנוחה לבליעה
להילחם ולפרק את החיידקים הרבים החודרים לפה, ואגב כך תורם למערך ההגנה והמע' החיסונית.
בנוסף - הרוק משמש לשמירת הסביבה החומצית )hP( בפה. סביבה נייטרלית 8.7-8.6, נחשבת
ליעילה, כאשר מדובר על אנזים העמילאז, המפרק את העמילן לדו-סוכר כבר בפה.
לרוק תפקיד חשוב בעזרה בריפוי של פצעים בפה בפרט, ובגוף בכלל.

נשמע מוכר? אין ספק שאנחנו בתמונה הזו מידי פעם - או מס' פעמים ביום. צריך לאכול - לא?

ואכן - הגירוי של המראה, הריח והטעם המלווים את המזון - גורמים
לנו להפריש רוק, וזאת עוד לפני שהכנסנו משהו לפה.

את מגיעה הביתה לאחר יום עבודה הכולל גם הסעות של הילדים,
ועצירה בסופר - לקניות דחופות של כמה מצרכים.

כבר בכניסה לבית, ראית שהאוטו שלו בחנייה, ודרך החלון הפונה לחצר את מבחינה בעשן העולה.
את מניחה את המצרכים על השיש, ויוצאת לפאטיו, לברך את האיש שלך, שהפתיע והקדים
לחזור מהעבודה, והוא טורח עכשיו - ומכין את האומצות המצוינות שקניתם לפני יומיים.
הריח ממש מפתה - והפה מתמלא מיד ברוק )איזה יופי(.

הרוק הוא מוצר הפרשה של בלוטות הרוק, שהינן בלוטות הפרשה חיצוניות (בדומה לבלוטות
הזיעה, ובלוטות החלב), כלומר בלוטות המפרישות את תוצרתן לא לתוך מחזור הדם.
הרכבו של הרוק בפה מכיל 99% מים, וכן מעט חלבונים, מינרלים, ואנזימים שונים.

ישנם שני סוגים של בלוטות רוק - הראשיות הגדולות, שתיים הממוקמות מאחורי הלסת
התחתונה ומתחת לאוזן- בלוטות הפרוטיס, שתיים תת-לסתיות, ושתי בלוטות תת-לשוניות.
בלוטות אלו מפרישות את הרוק מפתחים הממוקמים בלחי, ומתחת ללשון, ברצפת הפה.

בדרך מנסה לתפוס תשומת לב של הילדים העסוקים במחשב,
ובצפייה בתכנית הטלוויזיה. ניחוח התבשילים עולה באפך, ואתה נזכר,
שבעצם לא אכלת כמעט כלום מהבוקר. הריח המוכר מגרה את הבלוטות,
ומיד מתמלא הפה ברוק (סוף טוב הכול טוב).

אתה מגיע הביתה אחרי יום עבודה, נסיעה ממושכת בפקקים של אחה"צ,
מניח את התיק במקום, תולה את המעיל, וניגש לנשק
את זוגתך, הטורחת במטבח בהכנת ארוחת הערב המשפחתית.

הפה, השיניים, והרוק אנ'רול

כמות הרוק המופרש משתנה במשך היום, ומושפעת ממספר גורמים, אכילה, שתייה, רמת הורמונים מסוימים, שעת היום )בלילה פחות(, וכמובן גורמים לא ידועים (גנטיקה?).
יש שוני בין אדם לאדם, וכמובן שוני בכמות הרוק במנוחה, לבין הכמות בשעת האוכל - או כשמתאמצים לירוק.

יש גורמים שונים היכולים להשפיע על כמות הרוק המופרש לשני הכוונים. 
הפרשת יתר:  שימוש בתרופות המעודדות את מע' העצבים האוטונומית, הרעלת זרחן אורגני, לעיסת מסטיק, מציצת סוכריות.
פגיעה בהפרשת הרוק : תרופות שונות (נגד יתר לחץ דם - לדוגמא), אבנים בבלוטות, גידולים, מחלות אוטו-אימוניות, הקרנות, איידס ועוד. יש השלכות רבות של כמות והרכב הרוק, על ריריות הפה, והשיניים - ועל כך - במאמר הבא, בקרוב.
bottom of page